זוהי אמת שחוקה כמו חלוק נחל: הזמן זורם, ואנחנו זורמים איתו במורד הנהר.

מאז ומתמיד שימשה מטפורת המסע כמשל האבטיפוסי לחייו ולגורלו של האדם – בספרות, בשירה, בפסיכולוגיה, במיתולוגיה, בפילוסופיה וגם בדת.

לא כל המסעות שווים. ראשית, קיים הבדל מהותי בין מסעות חייהם של בני האדם, לבין מסעותיהם של כל היצורים החיים שקדמו להם על פני כוכב הלכת הזה: בני אדם אינם רק נוסעים אלא גם ספנים בספינות חייהם. הדרך שלהם היא גם תוצאה של בחירה, התכוונות ורצון – ולא רק של גורל או נסיבות.

שנית, קיימים הבדלים גדולים בין מסעותיהם של בני אדם שונים. ההבדלים נובעים לא רק מן הדרכים השונות שהם הולכים בהן, אלא גם ממידת ההתכוונות והבחירה של האדם בנתיב חייו – המידה שבה הוא הנוסע בספינה, מול המידה שבה הוא הספן, המנווט את דרכו במסע של חייו.

בשפת הפרדוקס של רבי עקיבא (אבות ג’, טו’) זוהי השאלה באיזו מידה הכול צפוי, ובאיזו מידה הרשות נתונה. בשפת הפסיכולוגיה זוהי שאלת מיקומו של מוקד השליטה (locus of control): באיזו מידה רואה האדם את עצמו כגורם האחראי לגורלו והשולט בחייו, לטוב ולרע (=מוקד שליטה פנימי), ובאיזו מידה הוא תופס את חייו כתוצאה של נסיבות או של מזל שאין לו שליטה עליהם (=מוקד שליטה חיצוני). גוף גדול של מחקרים מצביע על כך שאנשים בעלי מוקד שליטה פנימי הם לרוב מאושרים יותר, פעילים יותר ואופטימיים יותר מחבריהם התופסים את עצמם כנוסעים בלבד.

תחילת גיל ההתבגרות היא לעיתים קרובות הזמן שבו נערות ונערים מבחינים לראשונה בממד העומק בחייהם. זהו הגיל שבו ילדים מתחילים לשאול את עצמם ואת הסובבים אותם את השאלות הנצחיות, הקשות והנפלאות של הקיום האנושי – וזהו גם קץ הילדות.

בין הילד לבין האדם הבוגר מפריד כמובן לא רק זמן אלא גם מרחק, ואין אחד ללא השני. מסעו של אדם בזמן הוא גם מסע במרחב, ולהפך. עיר הנמל שבה פוגש אריאסון, גיבור הסיפור הזה, את שלושת הנהרות, את שלוש הספינות, ואת שלושת היועצים שלו היא גם נקודה בזמן, ולא רק מקום – היא הרגע שבו הופך המסע התמים של הילד לבחירה המודעת של המתבגר.

הידיעה שנער בן 12, העומד בפתחו של גיל ההתבגרות, כתב את המשל היפהפה הזה, גרמה לי לשער שהוא חיבר אותו גם בגוף ראשון, כמשל לחייו מכאן והלאה, ולא רק כסיפור על ארץ רחוקה. כי כפי שמיטיב נעם-אריאסון להסביר לנו, ואולי גם לעצמו, ייעודו של כל אדם מתבטא לא רק במטרות המסע שלו ובסופו, אלא גם בדרך שבה הוא בוחר לחפש ולמצוא את ייעודו – הדרך הנכונה שלו.

יורם יובל

                                                                                                                לחזרה לעמוד לחצו כאן